רק אהבה אתה זוכר
ברירת המחדל מעולם לא היתה ברירה, כי...
הפער בין המצוי לרצוי רק מתרחב בי
לא משחק משחקים אין חוקים כאן
יש פעולות, יש תגובות ויש מעט זמן
לא עושה הנחות רק מחפש את הערך
שיתן לי טעם לחיות מבלי להיהרג בדרך
כל אדם הוא שיר שונה, ויש לו איזה קצב
הכתיבה שלי, אני מודה, מקורטבת עצב
רוב הקושי בחיים של כל אחד, גם בשלך ילד
בא מחוסר הבנה של עצמך, אבל מנגד
החיים לא מגיעים עם הוראות הפעלה ברורות
וזה נדמה, שכמו כולם, אתה רודף אחרי זנבות
תאמין בחלומות שלך, תהיה תמיד אופטימי
אהבה עצמית זה טוב לך ואפילו לגיטימי
אל תאכיל את הזאב הרע, גרש את החושך
המסע הארוך מתחיל בצעד קטן אחד. צא לדרך!
רק אהבה אתה זוכר
רק אהבה זוכר
ועדיין...
אתה נשאר לבד רק אם אתה בוחר
פתולוגיה זה דבר ארור, הרי אין לאן לחזור
אז היא הולכת רק קדימה לא נשאבת לאחור
כבר גדולה מספיק לדעת לכל מטבע שני צדדים
החיים זה כמו בית ספר ומכל דבר לומדים
פעם היא נהגה להיכנע ללב היום היא מזינה את השכל
לא מובנת מאליה, בלתי מושגת, לא הולכת ברגל
רסיסים שנפלו מהלב היא מטאטאה מתחת לשטיח
בכל מקרה היא מוכנה ואני בא להתארח
צועד אל תוך השקט לא מוצא מקום לשבת
פעם זרמתי כמו מי ברז, לאחרונה זה כמו טפטפת
לוגם כוסית של אומץ, זה עוזר להשתחרר קצת
לאחרונה אני מרגיש יותר, את זה את כבר יודעת
משנן מילים גדולות עוצם את העיניים
משכנע את עצמי שזמני זה קצת פחות מבינתיים
יותר טוב או פחות טוב זה עניין של השקפה, אבל...
הופך את התמונה ועדיין הים לא זורם אל תוך הנחל
רק אהבה אתה זוכר
רק אהבה זוכר
ועדיין...
אתה נשאר לבד רק אם אתה בוחר
לפעמים היא המילים שלי, לפעמים היא רק הלחן
היא נחלה קטנה מול איזה נוף, שנדיר כל כך למצוא כאן
כלבים, חתולים, חצר, ושק החבטות שבמרפסת
כניסה עם מדרגות מעץ לאורך האספסת
כמהה היא למגע שיש בו קסם, להרגיש רק נאהבת
כמו רוח היא נושבת אך אף פעם לא עוזבת
חבוקה בזרועותיי, אני מביט אל השמיים
את מילותיה הטובות שותה אני כמו מים
העונה מתחלפת לה בחוץ, וגם קצת כאן בפנים
זה מטלטל, זה מתפתל, בזה אנחנו נבחנים
מביט אל תוך עיניה ואת הסוד שלה פותר
הדברים הפשוטים בחיים הם תמיד החשובים ביותר
רק אהבה אתה זוכר
רק אהבה זוכר
ועדיין...
אתה נשאר לבד רק אם אתה בוחר
